רשימת המדינות לפי צורת הממשל

זו הרשימה של המדינות מסווגת על ידי מערכת הממשל.

רפובליקות נשיאותיות / מופרדות

כאשר הנשיא הוא הראש הפעיל של הרשות המבצעת (של הממשלה) והוא עצמאי מהמחוקק. הרשימה הבאה כוללת מדינות דמוקרטיות ולא דמוקרטיות:

ממשל נשיאותי מלא

במערכות נשיאותיות מלאות, הנשיא הוא ראש המדינה וראש הממשלה. אין תפקיד של ראש ממשלה.
אפגניסטן
ארגנטינה
ארמניה
אזרבייג'אן
בלארוס
בנין
בוליביה
בוצואנה
ברזיל
בורקינה פאסו
בורונדי
קמרון
הרפובליקה המרכז – אפריקאית
צ'אד
צ'ילה
קולומביה
קומורו
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
הרפובליקה של קונגו
קוסטה ריקה
חוף השנהב
קפריסין
ג'יבוטי
הרפובליקה הדומיניקנית
אקוודור
אל סלבדור
גיניאה המשוונית
גבון
גמביה
גאורגיה
גאנה
גואטמלה
גינאה
גינאה ביסאו
האיטי
הונדורס
אינדונזיה
קזחסטן
קניה
קיריבטי
הרפובליקה של קוריאה
קירגיזסטן
ליבריה
מדגסקר
מלאווי
המלדיביים
מאלי
איי מרשל
מקסיקו
הפדרציה של מיקרונזיה
מוזמביק
נמיביה
נאורו
ניקרגואה
ניז'ר
ניגריה
פאלאו
פנמה
פרגוואי
פרו
פיליפינים
רואנדה
סנגל
סיישל
סיירה לאונה
סודאן
סורינם
טג'יקיסטן
טנזניה
ללכת
תוניסיה
טורקמניסטן
אוגנדה
ארצות הברית
אורוגוואי
אוזבקיסטן
ונצואלה
זמביה
זימבבואה

מערכות ממשל חצי-נשיאותיות

במערכות חצי-נשיאותיות יש נשיא וראש ממשלה. במערכות כאלה, לנשיא יש סמכות ביצועית אמיתית, שלא כמו ברפובליקה פרלמנטרית, אבל חלק מתפקידו של ראש הרשות המבצעת מבוצע על ידי ראש הממשלה.

אלג'יריה
אנגולה
בוסניה והרצגובינה
קייפ ורדה
מצרים
צרפת
גיאנה
לבנון
מולדובה
מונגוליה
מונטנגרו
פקיסטן
הרשות הפלסטינית
רומניה
רוסיה
סן מרינו
סאו טומה ופרינסיפה
דרום אפריקה
סרי לנקה
הרפובליקה של סין (טייוואן)
אוקראינה
סהרה המערבית
תימן
סן מרינו
לבנון

רפובליקות פרלמנטריות

כאשר ראש הממשלה הוא ראש פעיל של הרשות המבצעת של הממשלה וגם המנהיג המחוקק. עם זאת, יש גם נשיא המשמש ראש מדינה סמלי באיזושהי דמות. הרשימה הבאה כוללת מדינות דמוקרטיות ולא דמוקרטיות:

אלבניה
אוסטריה
בנגלדש
בולגריה
קרואטיה
הרפובליקה הצ'כית
דומיניקה
מזרח טימור
אסטוניה
אתיופיה
פיג'י
פינלנד
גרמניה
יוון
הונגריה
איסלנד
הודו
עיראק
אירלנד
ישראל
איטליה
לטביה
ליטא
מקדוניה
מלטה
מאוריציוס
פולין
פורטוגל
סרביה
סינגפור
סלובקיה
סלובניה
שוויץ
טרינידד וטובגו
טורקיה
ונואטו

מונרכיות מוחלטת

מונרכיות שבהן המלך הוא ראש פעיל של הרשות המבצעת ומפעיל את כל הכוחות.

בהוטאן
ברוניי
עומן
קטאר
ערב הסעודית
סווזילנד
טונגה
איחוד האמירויות הערביות
מדינת הוותיקן

מונרכיות חוקתיות

כאשר ראש הממשלה הוא ראש פעיל של הרשות המבצעת של הממשלה וגם מנהיג המחוקק. ראש המדינה הוא מלך חוקתי שמפעיל רק את סמכויותיו בהסכמת הממשלה ובעיקר הוא דמות ייצוגית.

אנדורה
בלגיה
קמבודיה
דנמרק
יפן
לסוטו
לוקסמבורג
מלזיה
הולנד
נורווגיה
סמואה
ספרד
שבדיה

חצי מונרכיות חוקתיות

ראש הממשלה (או שווה ערך) הוא המנהל הפעיל של האומה, אך למלך עדיין יש סמכויות פוליטיות רבות שהוא יכול להשתמש בהן לפי שיקול דעתו העצמאי.
בחריין
ירדן
כווית
ליכטנשטיין
מונקו
מרוקו
נפאל

ממלכה

מונרכיות חוקתיות, שבהן המלכה אליזבת השנייה משמשת כראש מדינה על פני ממשלה עצמאית. בכל תחום, היא פועלת כמלכה של אותה מדינה, והיא בדרך כלל תחת הכותרת – למשל, מלכת אוסטרליה. המלכה ממנה את המושל הכללי לכל ארץ מלבד בריטניה (הממלכה המאוחדת) לשמש כנציגה. ראש הממשלה הוא ראש פעיל של הרשות המבצעת של הממשלה וגם מנהיג המחוקק.
אנטיגואה וברבודה
אוסטרליה
איי הבהאמה
ברבדוס
בליז
קנדה
גרנדה
ג'מייקה
ניו זילנד
פפואה גינאה החדשה
סנט קיטס ונוויס
סנט לוסיה
וינסנט הקדוש ו ה – גרנידיים
איי שלמה
טובאלו
בריטניה

מדינות הלכה – תאוקרטיות

מדינות לא דמוקרטיות המבוססות על דת מדינה שבה ראש המדינה נבחר על ידי צורה כלשהי של היררכיה דתית.
איראן
הכס הקדוש (עיר הוותיקן)

מדינות חד-מפלגתיות

מדינות לא דמוקרטיות שבהן הכוח הפוליטי מרוכז בתוך מפלגה אחת, שפעילותה מתמזגת במידה רבה עם ההיררכיה הממשלתית.
הרפובליקה העממית של סין (המפלגה הקומוניסטית)
קובה (המפלגה הקומוניסטית)
אריתריאה (חזית העם)
הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה (מפלגת הפועלים)
לאוס (מפלגה מהפכנית)
סוריה (מפלגת הבעת 'הסוציאליסטית הערבית)
טורקמניסטן (המפלגה הדמוקרטית)
וייטנאם (המפלגה הקומוניסטית)

חונטה הצבאית

הכוחות המזוינים של האומה שולטים בארגוני השלטון וכל המנהלים הפוליטיים הבכירים הם גם חברי ההיררכיה הצבאית.
לוב
מאוריטניה
מיאנמר
פקיסטן
סודאן
תאילנד

שלטון מעבר

מדינות שיש להן מערכת של ממשלות אשר נמצאות במעבר או שלא ניתן לסווג במדויק.
סומליה

מערכות של ממשל פנימי פדרלי

מדינות שבהן השלטון הפדרלי חולק כוח עם ממשלות אזוריות עצמאיות למחצה. במקרים רבים, הממשלה המרכזית (בתיאוריה) היא יצירה של ממשלות אזוריות; דוגמה מובהקת היא ארצות הברית.ארגנטינה (23 מחוזות ועיר אוטונומית אחת)
אוסטרליה (6 מדינות ו -2 שטחים)
אוסטריה (9 מדינות)
בלגיה (פלנדריה ולווניה)
בוסניה והרצגובינה (הפדרציה של בוסניה והרצגובינה ורפובליקה סרפסקה)
ברזיל (26 מדינות ורובע פדרלי אחד)
קנדה (10 פרובינציות ו -3 שטחים)
קומורו (אנג'ואן, גרנדה קומורה, מוהלי ומייוטה)
אתיופיה
המדינות המאוחדות של מיקרונזיה (צ'וק, קוסרא, פוהנפיי ויאפ)
גרמניה (16 מדינות)
הודו (28 מדינות ו -7 שטחי איחוד)
מלזיה (13 מדינות ו -3 שטחים פדרליים)
מקסיקו (31 מדינות ורובע פדרלי אחד)
ניגריה (36 מדינות)
פקיסטן (4 פרובינציות וטריטוריה אחת)
פאלאו (16 מדינות)
פפואה גיניאה החדשה (20 פרובינציות)
רוסיה (49 אובלסט, 21 רפובליקות, 10 אוקרוגנים אוטונומיים, 6 כרכרות, 2 ערים פדרליות, אובלסט אוטונומי)
סנט קיטס ונוויס
דרום אפריקה (9 מחוזות)
שוויץ (26 קנטונים)
איחוד האמירויות הערביות (7 אמירות)
ארצות הברית (50 מדינות, מחוז אחד, שני קהילות ו -12 טריטוריות)
ונצואלה (23 מדינות ומדינת בירה)

שלטון פנימי מתפתחת

מדינות שבהן הממשלה המרכזית האצילה חלק מהסמכויות שלה לממשלות בעלות שלטון עצמי, ויצרה פדרציה דה פקטו.
ספרד (17 קהילות אוטונומיות)
בריטניה (סקוטלנד, צפון אירלנד וויילס, אנגליה נותרת תחת שליטה מלאה של השלטון המרכזי)

שלטון פנימי עם יחידות אזורית

מדינות שבהן הממשלה המרכזית האצילה חלק מהסמכויות שלה לממשלות אזוריות.
צ'ילה (13 אזורים, כל אחד מחולק פרובינציות קטנות יותר, אשר מחולקים משנה למספר רשויות).
איטליה (20 אזורים, חמישה מעמד "אוטונומי")
ניו זילנד (12 אזורים, 4 רשויות יחיד)
הרפובליקה העממית של סין (22 מחוזות, 5 אזורים אוטונומיים, 4 עיריות ו -2 אזורי ניהול מיוחדים: הונג קונג ומקאו)
הפיליפינים (79 מחוזות מקובצים ל -17 אזורים, אחד מהם קיבל מעמד 'מינהלי' ואחד קיבל מעמד 'אוטונומי')
סרביה, אוטונומיה משמעותית שניתנה לקוסובו.

הפדרציה

פדרציה היא מדינה שבה כמה מדינות מתפקדות באופו אוטונומי כמה מדינות בפדרציה בשלטון מרכזי.
דנמרק עם 2 אזורים אוטונומיים ו -13 מחוזות;
פינלנד עם פרובינציה אחת אוטונומית ו 19 אזורים;
הולנד עם 2 מדינות ו 12 מחוזות.
צרפת עם קולקטיביות אחת ו 26 מדינות, 4 collectivités d'outre-mer, 1 Territoire d'outre-mer